רקע
פסילוסיבין (Psilocybin) ונגזרות דומות לו כגון פסילוסין (psilocin) ובאוציסטין (baeocystin) הם קבוצה של חומרים פסיכו-אקטיבים בעלי מבנה כימי דומה אשר מופיעים בצורה טבעית במעל מאה סוגים שונים של פטריות ברחבי העולם. פסילוסיבין הוא המרכיב הפסיכואקטיבי העיקרי בפטריות אלה (מעתה: פטריות פסילוסיב). ישנן עדויות ותאוריות רבות לגבי השימוש בפטריות בעלות השפעה פסיכו-אקטיבית בשבטים ובתרבויות קדומות במשך מאות שנים בכל רחבי העולם לצרכים טיפוליים, רוחניים ודתיים.
החשיפה הנרחבת בת-זמננו של העולם המערבי לפטריות פסילוסיב מיוחסת למאמר שהתפרסם במגזין Life האמריקאי בשם “seeking the magic in mushrooms” מאת בנקאי בשם גורדון ווסון שטייל למקסיקו בשנת 1955, שם התנסה בטקס שמאני עם אשתו, בפטריות פסילוסיב.
פטריות אלה עוררו את סקרנותם של חוקרים ומדענים רבים כגון אלברט הופמן, תימות’י לירי ועוד. בין השנים 1960 ל 1962 הפסיכולוגים תימות’י לירי וריצ’ארד אלפרט (לימים ראם דאס) החלו סדרה של ניסויים בהרווארד כחלק מפרויקט
שמטרתו להבין לעומק את התכונות הפסיכולוגיות והסובייקטיביות של החומר (The Harvard Psilocybin Project), פרויקט זה נסגר והסתיים בסילוקם של לירי ואלפרט מהאוניברסיטה לאחר סדרה של האשמות על התנהלות לא תקינה מוסרית ומתולוגית.
המולקולה של פסילוסיבין בודדה לראשונה ע”י אלברט הופמן בשנת 1957 ויוצרה בצורה סינטטית בהצלחה בשנת 1958. עקב הרקע התרבותי טיפולי של פטריות אלה והשפעתן הפסיכו-אקטיבית, הן היוו מוקד לחקר ע”י מטפלים ופסיכאטרים בשנות ה-50 המאוחרות ובשות ה-60. בשנת 1971 עקב חוקים חדשים באו”ם בנוגע לסמים מסוכנים, המחקר הקליני הרשמי נעצר כמעט לחלוטין. חלק ניכר מהמחקרים שנעשו בשנות ה50 וה60 מוטלים כיום בספק עקב בעיות מטודלוגיות וקבוצות דגימה קטנות.
המחקר המתחדש בפסיכדלים בשנים האחרונות מתמקד יותר בפסילוסיבין עקב היותו מולקולה נוחה לעבודה, בעלת זמן השפעה יחסית קצר והיסטוריה פחות שנויה במחלוקת.
השפעה
תחילת ההשפעה ואורכה תלויים בצורת המתן ובכמות המנה, תחילת ההשפעה מתחילה לרב כ10-60 ד’ מרגע המתן, ונמשכת משעתיים ועד כ8 שעות.
בדומה לסמים פסיכדלים אחרים קיים מגוון רחב ומשתנה של סימנים וסיפטומים המופיעים בשדה התפיסתי, ריגשי, פיזיולוגי וקוגניטבי וקשורים בקשר הדוק הן לסביבה ולהקשר הסביבתי בו נלקח החומר והן למשתמש ומצבו הנפשי. בין החוויות הסובייקטיביות הנפוצות: עייפות קלה, הגברה של מצבים רגשיים קיימים, שינויים בתפיסה התחושתית, שמיעתית, ויזואלית ותפיסת הגוף, שינויים במצב הרוח, הצפה של זכרונות ישנים, שינויים בתפסית הזמן והמרחב, שינויים בתפיסת העצמי, רגישות מוגברת לסביבה ולאחר, תחושות והבנות פילוסופיות ו/או רוחניות, פחד מאובדן שליטה, חרדה, מחשבות שווא, התרופפות האגו, פתיחות מוגברת, הרגשה של חיבור לטבע.
שינויים פיזיולוגים נפוצים כוללים: עלייה קלה בל”ד, עלייה הורמונלית בפרולקטין, TSH, ACTH, וקורטיזול.
שינויים נוספים: ירידה ביכולת לזהות הבעות פנים שליליות והגברת התנהגות מוכוונת כלפי גירויים חיוביים בהשוואה לשליליים.
מנגנון פעולה
פסילוסיבין ונגזרותיו הם חומרים ממשפחת הלוצינוגנים הסרטונרגים, מהמשפחה הכימית של הטריפטמינים.
לאחר מתן פומי או תוך ורידי, פסילוסיבין עובר במהירות מטבולזציה לפסילוסין אשר מהווה מטבוליט פעיל יותר. בדומה לטריפטמינים אחרים (כגון מסקלין, DMT ואל.אס.די) פעולתו כפי הנראה נובעת בצורה דומיננטית מהיותו אגוניסט חלקי, המפעיל באופן שונה ממתוכים עצביים אנדוגניים, רצפטורים מסוג 5HT2A ובנוסף מהקשרותו לרצפטורים מסוג 5HT1A ו 5HT2c.
רצף התגובות אשר מתווך את השפעתו של פסילוסיבין לאחר היקשרותו לרצפטור זה טרם זוהה במלואו אך נמצאו מספר השפעות כתוצאה מהקשרות זאת: ירידה בזרימת הדם לאיזורים סאב-קורטיקלים אשר נמצאים בתקשורת עם מרכזים (hubs) מוחיים ביניהם התלמוס (Thalamus), האיזור הקורטקס הפרי-פרונטלי המידאלי (mPFC- Medial Pre-Frontal Cortex), איזור הסינגולייט קורטקס האחורי (PCC- Posterior Cingulate Cortex), ואיזור הסינגולייט קורטקס הקדמי (ACC- Anterior Cingulate Cortex) וירידה בפעילות ובקישוריות בין הPCC לmPFC, בעוד ששינויים בקישוריות בין איזורים אחרים התעצמה, עוצמת שינויים אלה הופיעה בקורלציה עם עוצמת החוויה הסובייקטיבית והשינויים התפיסתיים.
בנוסף נמצאה תגובתיות מופחתת של האמיגדלה (Amygdala) בתגובה לגירויים שליליים אשר הופיעה בקורלציה למצב רוח טוב.
ממצאים אלה וממצאים נוספים הובילו לפרדיגמה חדשה המתהווה המסבירה את פעולתם התרפיוטית של אגוניסטים סרטונרגים לרצפטורי 5HT2A על פיה: לאחר מתן חומרים פסיכדלים קיימת דיסאינטגרציה בקישוריות של רשתות מקומיות במוח והגברה של קישוריות גלובלית.
במצב זה נוצרים שיבושים וניתוקים בקישורים שבמרכזי קישור (hubs) של הרשתות המקומיות (שמהוות חלק מה Default Mode Network) אשר חשודים כאחראים להפרעות פסיכאטריות רבות.
שיבושים וניתוקים אלה נגרמים עקב הופעה של מערכת קישורית חזקה ופונקציונלית בעלת מבנה טופולוגי אחר, אשר משתמשת בקישורים ארוכי-טווח. אז, לאחר התפוגגות השפעת החומרים הפסיכדלים, אותם קישורים שבמרכזי הקישור המקומיים יכולים להתחבר חזרה בצורה ‘בריאה’ יותר, בהעדר הגורם הפתולוגי אשר הוביל לכשל הראשוני במרכזי הקישור.
בטיחות, רעילות ותופעות לוואי
פסילוסיבין נחשב לחומר בעל בטיחות גבוהה באופן יחסי לתרופות וחומרים פסיכואקטיבים אחרים.
השפעתו האקוטית עלולה לגרום דופק מואץ ועלייה בל”ד, תופעות לוואי אקוטיות נוספות הן: בחילה, הקאות, שלשולים, חוסר נוחות פיזית, חרדה, חוסר שקט, פרנויה ובלבול.
לא ידועה על טוקסיות פיזיולוגית לפסילוסיבין במינונים הרלוונטים להשפעות פסיכואקטיביות נדרשות. עם זאת, ייתכנו סיכונים נפשיים במיוחד במצבים בהם החומר נלקח בסביבה לא מתאימה (ר’ סט וסטינג).
תופעת לוואי אחת אליה יש לתת את הדעת היא הפרעת תפיסה מתמשכת הלוצינוגנית (hallucinogen persisting perception disorder – HPPD), תופעה זו מוגדרת כחזרה אפיזודית קצרת מועד (שניות עד דקות אחדות) של אלמנטים הקשורים לחוויות קודמות עם סמים הלוצינוגנים ללא נטילה של חומר, תופעת לוואי זאת נחשבת נדירה ומתועדת עד כה רק במקרים של שימוש לא קליני ו/ או במטופלים עם הפרעות חרדה. לרב תופעה זה תעלם לאחר מספר חודשים עד שנה.
על אף האמור לעיל, השכיחות והרלוונטיות הקלינית של HPPD אינן ברורות בשלב זה ודרוש מחקר נוסף.
מחקר ושימוש קליני
קיימים מחקרים רבים על השפעותיו של פסילוסיבין בנבדקים בריאים. עקב ההתעוררות המבורכת במחקר הקליני הפסיכדלי בשנים האחרונות נעשו מספר מחקרים קלינים במטופלים, ברובם מחקרי בטיחות והיתכנות של הטיפול, אך ברובם נמצאו הטבות משמעותיות במצבם של הנבדקים. המנה הטיפולית היעילה ביותר טרם נקבעה לאשורה ובמחקרים העדכניים נעה בטווח שבין 0.2 mg/kg לבין 0.45mg/kg.
חרדה ודכאון במטופלים החולים בסרטן
כשלושה מחקרי cross-over אקראיים, מבוקרי פלסיבו וכפולי סמיות (randomized double-blinded placebo controlled cross-over studies) על כמות מצטברת של 92 מטופלים בקליפורניה, ניו-יורק ומרילנד נעשו ב7 השנים האחרונות על השפעותיו של פסילוסיבין כטיפול בהפרעות חרדה ודכאון בחולי סרטן, שיפורים משמעותיים בהפחתת הפרעות חרדה ודכאון. במחקרים אלה לא נצפו תופעות לוואי שליליות ארוכות טווח ומשך השיפור השתנה כתלות בגודל המנה.
דכאון עמיד לטיפול מחקר היתכנות תווית פתוחה (open label feasibility study) לשימוש בפיסכותרפיה נתמכת פסילוסיבין לדכאון עמיד לטיפול אשר בוצע על 12 מטופלים ללא קבוצת ביקורת. במחקר נמדדו שיפורים מובהקים במדדי דכאון ומדדים אחרים גם שלושה חודשים לאחר ההתערבות החד פעמית.
הפרעה כפייתית טורדנית
הפרעה כפייתית טורדנית (Obsessive compulsive disorder) – מחקר dose escalation, תווית פתוחה ב9 מטופלים הסובלים מהפרעה כפייתית טורדנית אשר לא השתפרו תחת טיפול בלפחות תרופה אחת למשך לפחות 12 חודשים. המטופלים קיבלו עד 4 מנות של פסילוסיבין במינונים עולים במרחק של לפחות שבוע בין מנה למנה. נמצאה הטבה משמעותית בגמר הטיפול אך לא נבדק האם ההטבה נמשכה לאורך זמן.
טיפול בהתמכרות לאלכוהול
טיפול בהתמכרות לאלכוהול מחקר תווית פתוחה לבדיקת היתכנות ב10 משתתפים אשר ענו להגדרה של תלות באלכוהול על פי ה DSM-IV, אשר שתו בכבדות בחודש האחרון ואשר היו מודאגים באשר למצבם. הנבדקים טופלו בפסיכותרפיה נתמכת-פסילוסיבין, הטיפול ערך 12 שבועות, 2 מהמפגשים היו מפגשים בהם ניתן פסילוסיבין במינון עולה. מס’ האירועים בהם המטופלים שתו בכבדות לאחר הטיפול ירד באופן מובהק סטטיסטית. הירידה נשמרה גם 32 שבועות לאחר סיום הטיפול.
הפסקת עישון
הפסקת עישון מחקר תווית פתוחה לבדיקת היתכנות, ב-15 משתתפים הצורכים לפחות 10 סיגריות ביום, עם צריכה ממוצעת של כ29 שנות קופסא וכ6 ניסיונית כושלים של הפסקת עישון בעבר. הטיפול כלל פסיכותרפיה נתמכת-פסילוסיבין של 15 שבועות עם 3 מפגשים בהם ניתנה מנה של פסילוסיבין. נצפתה ירידה משמעותית באחוז המעשנים, 80% מהמשתתפים נמנעו מעישון גם לאחר חצי שנה המנעות שנשמרה ב67% מהמשתתפים גם לאחר שנה.
בעוד שהמחקרים הקליניים המודרנים במטופלים נמצאים עוד בשלביהם הראשונים, המחקרים הנ”ל מראים בטיחות גבוהה וייתכנות גבוהה ליעילות טיפולית של פסילוסיבין.
במטה-אנליזה של המחקר המודרני בפסילוסיבין, נמצאה יעילות של פסיכותרפיה נתמכת-פסילוסיבין על-פני פסיכותרפיה בלבד, אך לא ברורה אם קיימת יעילות של טיפול פסילוסיבין בלבד שכן לא נערכו מחקרים ללא תמיכה פסיכותרפית ומחקר כזה נטען כלא אתי בהסתמך על ניסויי עבר.
חשוב להבין שמחקרים אלא התבצעו ללא “דחיפה” מחברות תרופות ועדיין מראים תוצאות חיוביות במגוון רחב של תחומים קשורים בבריאות הנפש. ככל שינתנו תמריצים למחקר בתחום יוכל להתגלות הפוטנציאל הקליני המלא של טיפולים נתמכים פסילוסיבין.
רגולציה
מעמדם החוקי של פטריות משתנה בין המדינות הן מבחינת החוק והן מבחינת מידת האכיפה של החוק. כיום, לא קיימת התוויה טיפולית רשמית לטיפול בעזרת פסילוסיבין.
האישור המחקרי נבחן ונקבע ע”י כל מדינה בנפרד.
בארץ לא התבצעו או מתבצעים מחקרים קליניים בבני אדם (בריאים ו/או מטופלים) באופן רשמי ומתועד, אך מעולם לא נקבעה מדיניות רשמית בנוגע לאישור מחקרים בתחום
מטרת האתר
לקדם מחקר קליני איכותי ואמין בנוגע להשפעותיו התרפויטיות של פסילוסיבין ויעילותה של פסיכותרפיה נתמכת-פסילוסיבין לטיפול במצבי חרדה, דכאון, התמכרוית והפרעות פסיכיאטריות נוספות ולפעול למען רגולציה בתחום הטיפולי בהתאם לאמת המדעית העדכנית.