ראיות אנקדוטליות מצביעות על כך שליגנדים לקולטן סרטונין 2A, כולל פסילוסיבין, עשויים להיות בעלי השפעות טיפוליות ארוכות טווח בהפרעות של כאבי ראש. למרות זאת, לא נעשו מחקרים מבוקרים בתחום.
במחקר מוצלב כפול סמיות מבוקר פלצבו זה, 10 נבדקים הסובלים ממיגרנות קיבלו פלסבו ופסילוסיבין (0.143 מ”ג / ק”ג). מתן החומרים נעשה בשני מפגשי הערכה במרווחים של שבועיים זה מזה. המחקר פורסם בכתב העת Neurotherapeutics בחודש נובמבר 2020.
הנבדקים ניהלו יומני כאב ראש החל משבועיים לפני המפגש הראשון ועד שבועיים לאחר המפגש השני. החוקרים עקבו אחר ההשפעות התרופתיות הפיזיולוגיות והפסיכולוגיות של הטיפול ונעשו מספר פגישות המשך בכדי להבטיח את בטיחות הליכי המחקר.
על פי התוצאות, ההפחתה בתידרות המיגרנות בשבועים שלאחר הטיפול הייתה גדולה באופן משמעותי בקבוצת הפסילוציבין מאשר בקבוצת הפלצבו.
השינויים בתדירות המיגרנות בשבועיים שלאחר הפסילוסיבין לא נמצאו בקשר עם עוצמת החוויה הפסיכדלית האקוטית.
מחקר זה מצביע על השפעה טיפולית מתמשכת בכאבי ראש (מגרנות) לאחר מתן יחיד של פסילוסיבין. הפרדת ההשפעות הפסיכדליות האקוטיות וההשפעות הטיפוליות הנמשכות היא ממצא חשוב, הקורא לחקירה נוספת במנגנון העומד בבסיס ההשפעות הקליניות של תרכובות המפעילות את קולטן 5-HT2A במיגרנה, כמו גם במצבים נוירופסיכיאטריים אחרים.
מקור:
https://link.springer.com/article/10.1007/s13311-020-00962-y
