MDMA מגביר שיתוף פעולה ע”י מודולציה סרוטונרגית באיזורים במוח המווסתים קוגניציה חברתית

MDMA מגביר שיתוף פעולה ע”י מודולציה סרוטונרגית באיזורים במוח המווסתים קוגניציה חברתית

MDMA מגביר שיתוף פעולה, והפעלת של אזורים חברתיים במוח, בזמן סימולציה חברתית של דילמת האסיר

ערך: ד”ר אביעד הדר

קבלת החלטות חברתית הכרחית לתפקוד מוצלח בחברה, ועלולה להיות מושפעת ע”י מחלות פסיכיאטריות וע”י מודולוציה של פעילות סרוטונינרגית. דילמת האסיר (PD) היא הפרדיגמה הארכיטיפית למדידת שיתוף פעולה ואמון במשימה התנהגותית. עם זאת, ההשפעה של חיזוקים סרוטונרגיים על תפקוד במשימה זו אינה מאופיינת היטב, וההשלכות של ההשפעה זו על שינויים בהתנהגות היריב במשימה זו לא ידועות. קבוצת חוקרים מאוניברסיטת King’s College בלונדון ניסתה לענות על שאלה זו במחקר שפורסם לפני כחודש בכתב העת המדעי Journal of Neuroscience. במחקר נבדק כיצד החומר הסרוטונרגי MDMA משנה התנהגות חברתית ומהי הקורלציה העצבית של השינוי ההתנהגותי הזה במהלך PD עם שני יריבים מהימנים ועם שני יריבים שאינם מהימנים.

20 נבדקים גברים קיבלו מנה של 100 מ”ג MDMA או פלצבו במחקר כפול סמיות, מבוקר פלסבו. בזמן הסריקה, המשתתפים שיחקו שוב ושוב עם עמיתים אשר נבדלו ברמות של שיתוף פעולה. בכל סיבוב בחרו המשתתפים להתחרות או לשתף פעולה והתבקשו לדרג את האמון אצל השחקן האחר.

שיתוף פעולה עם יריבים מהימנים, אך לא בלתי מהימנים, השתפר בעקבות MDMA אך לא לאחר פלצבו (בהתאמה: OR = 2.01 95% CI 1.42-2-2.14, p <0.001, OR = 1.37 95% CI 0.78–2.30 n). באופן ספציפי, MDMA שיפר את ההתאוששות מהפרת שיתוף הפעולה של היריב אך לא את ההשפעה של הפרות אלו. במהלך תוצאות הניסוי, MDMA הגביר את הפעלתם של ארבעה אשכולות המשלבים precentral and supramarginal gyri, superior temporal cortex, central operculum/posterior insula, and supplementary motor area. כמו כן, היתה אינטראקציה בין השפעת האפקט של סוג היריב (מהימן או לא מהימן) והאפקט של התרופה (פלצבו מול MDMA) על הפעילות באינסולה הימינית ובקאודט הדורסלי. דירוגי האמון לא השתנו במהלך הניסוי.

לסיכום: MDMA הגביר את ההתנהגות הקואופרטיבית כאשר שיחקו מול יריבים מהימנים. בבסיס שינוי התנהגותי זה נראה שינוי בפעילות המוח של אזורים הקשורים לקוגניציה חברתית. ממצאים אלה מדגישים את האופי הקונטקסטואלי של השפעת MDMA על קבלת ההחלטות החברתיות.

אתר מחקר וריפוי פסיכדלי ישראל מקדם שימוש בחומרים פסיכדלים במסגרת מחקר וטיפולים מבוקרים ומפוקחים עם סט וסטינג מיטיבים. הפרמקולוגיה של חומרים פסיכדלים אינה מובנת במלואה וקיימים סיכונים פיזיים ונפשיים המקושרים בשימוש זה. נטילה של חומרים אלו צריכה להעשות תוך שקילה בכובד ראש של היתרונות והסיכונים ועם סיוע מקצועי זמין.

מקור: Gabay, Anthony S., Matthew J. Kempton, James Gilleen, and Mitul A. Mehta. “MDMA increases cooperation and recruitment of social brain areas when playing trustworthy players in an iterated Prisoner’s Dilemma.” Journal of Neuroscience (2018): 1276-18. קישור למקור

כתיבת תגובה

סגירת תפריט