מנות מזעריות (מיקרודוזינג) של פסילוסיבין משפרות תפקוד קוגניטיבי

מנות מזעריות (מיקרודוזינג) של פסילוסיבין משפרות תפקוד קוגניטיבי

השפעה של חומרים פסיכדליים במינון מיקרודוזינג על יצירתיות בסביבה טבעית: מחקר Open label

ערך: ד”ר אביעד הדר

נטילת מיקרודוזינג (חלק מזערי בלבד של מינונים הידועים כפעילים פסיכואקטיבית) של חומרים פסיכדליים, כגון פטריות פסילוסיב, זכתה לאחרונה לפופולאריות, עם הטענה שלכאורה יש לה השפעות מועילות רבות המתווכת ע”י הפעילות האגוניסטית לקולטן 5-HT2A סרוטונרגי. התופעות שתוארו כללו יצירתיות מוגברת, פתרון בעיות משופר וקידום של גמישות קוגניטיבית. עם זאת הדיווחים על ההשפעות של microdosing נותרו אנקדוטלים בלבד, ובהיעדר מחקר כמותי על תופעת המיקרודוזינג, אי אפשר להסיק מסקנות בעניין זה. קבוצת חוקרים מהולנד, גרמניה וצ’כיה פרסמה החודש בכתב העת Psychopharmacology מחקר כמותי הבוחן את הפוטנציאל לשיפור הקוגניטיבי בצריכת מיקרודוזינג של חומרים פסיכדלים אצל מבוגרים בריאים.

במהלך אירועי המיקרודוזינג שאורגנו על ידי החברה הפסיכדלית ההולנדית, בחנו את ההשפעות של פטריות פסילוסיב פסיכדליות (אשר נותחו מאוחר יותר לכמת אלקלואידים פסיכדליים פעילים) על שתי משימות מתוקפות הקשורות לפתרון בעיות הקשורות ליצירתיות:

  1. Picture Concept Task משימה המודדת חשיבה מתכנסת היכולה לשלב מושגים שונים לתמונה כוללת
  2. Alternative Using Task משימה המעריכה יכולת חשיבה מחוץ לחוקים (חשיבה מסתעפת)

החוקרים הוסיפו את הגרסה הקצרה של שאלון Raven’s לבחינת אינטליגנציה פלואידית. הבדיקות בוצעו פעם אחת לפני נטילת מיקרודוז של פטריות פסילוסיב ופעם אחת בזמן המוערך ללשיא ההשפעה.

החוקרים מצאו כי ביצועי החשיבה המתכנסת והמסתעפת השתפרה באופן מובהק סטטיסטית לאחר מיקרודוזינג במצב open label ללא סמיות, בעוד לא נמדדו שינויים באינטליגנציה נוזלית.

סיכום:

בעוד מחקר זה מספק תמיכה כמותית עבור שיפור קוגניטיבי בעקבות צריכת מנות מיקרו של חומר פסיכדלי, יש עדיין צורך במחקר עתידי לאשר ממצאים ראשוניים תחת תנאי ניסוי קפדניים יותר ומבוקרי פלצבו. בהתבסס על תוצאות ראשוניות אלה, אנו משערים כי פסיכדלים עשויים להשפיע על פרופיל הפעילות הקוגניטיבית על ידי שינוי האיזון בין התמדה קוגניטיבית לבין גמישות קוגניטיבית. אנו מקווים שמחקר זה יניע מחקרים

מקור: (Prochazkova, L., Lippelt, D.P., Colzato, L.S. et al. Psychopharmacology (2018

כתיבת תגובה

סגירת תפריט